האם מוצר קוסמטי יכול לטפל באקנה?

משרד הבריאות קובע שמוצר קוסמטי הוא: “מוצר המשמש או נועד לשימוש עבור ניקוי, יופי, גיוון, שינוי או שיפור של עור הפנים/הגוף, שיער, פה, ציפורניים…״ ומתבסס על תקנות התמרוקים של האיחוד האירופי 1223/2009 שמגדיר את ההתייחסות למוצרים קוסמטיים, הבטיחות הנדרשת, ציות (/תיוג), תיק תמרוק וכד׳, ועל תקנה 655/2013 מסדירה באופן מפורש את הקריטריונים לטענות שיווקיות (Claims) בתמרוקים – מה מותר לטעון, מה דרוש כדי לתמוך בטענה, ומה אסור לטעון כדי לא להטעות את הצרכן.

תקנה 655/2013 מציינת שמוצר ״מטפל באקנה״ עשויה להוות הטעיה בכך שהיא עשויה להיראות כטיפול רפואי או תרופתי (ולא ׳רק׳ מוצר קוסמטי). בתקנה מצוין ש- ״claims that indicate that the product has been authorised or approved by a competent authority״ אסורות.

לפי ההנחיות, אם מוצר קוסמטי טוען ״טיפול באקנה״ או ״הסרת אקנה״, קיימת לו השפעה על מחלה או מצב רפואי (אקנה היא מחלת עור, לפעמים דורשת טיפול רפואי), מה שעלול להפוך את המוצר לתרופה או למוצר רפואי ולא רק קוסמטי. די בטענה “מרפא אקנה”, ״מונע אקנה״ או “טיפול באקנה” כדי שהרשויות יבדקו אם מדובר במוצר רפואי במקום קוסמטי.

לעומת זאת, שימוש במילים כמו ״אקנה״ חייב להיות בראש ובראשונה מבוסס ראיות מדעיות, וגם יש לבדוק האם המוצר מוגדר בכלל כמוצר קוסמטי או מוצר תרופתי/רפואי. אם המוצר פשוט ״מסייע להפחתת פצעי אקנה״ או מיועד לשימוש ב- ״עור הנוטה לאקנה״ – סביר שזה נמצא במסגרת קוסמטיקה מותרת.

לכן, מבחינת ניסוח, המוצר צריך להימנע מטענות שיכולות להביא לציפיות טיפוליות של מחלה. כלומר, אם טוענים ״מרפא אקנה״, זה לא מוצר קוסמטי, לעומת ״לשימוש בעור הנוטה לאקנה״ שזה יכול להיחשב כמוצר קוסמטי.

גם באיחוד האירופי וגם בישראל – שימוש בטענה ״אקנה״ (או “טיפול בעור הנוטה לאקנה”) במוצר קוסמטי אפשרי, אך מלווה בראיות מדעיות ועמידה בקריטריונים של בהירות ואי-הטעיה (ה- PIF צריך לכלול הוכחות לטענות היעילות של המוצר).

יש להבחין בין ״מראה/אסתטי״ לבין ״טיפול רפואי״. אם המוצר מתיימר לשפר את מראה העור (למשל ״מפחית שומן עודף״, ״מבהיר נקבוביות״) זה בד״כ בגדר קוסמטיקה. אם הוא טוען ״מטפל״, זו עשויה להיות בתחום הרפואי.

התחום המדויק של ״אקנה״ תלוי בהקשר ההגדרתי – האם ההתייחסות היא למחלה או למצב רפואי, או שמובן כי נועד רק לשיפור מראה ולשימוש קוסמטי.

אם הטענה היא ״ריפוי״ או ״טיפול במחלה (אקנה)״, אז המוצר ייחשב כתרופה או כמכשיר רפואי ולא קוסמטיקה – דבר שמצריך רגולציה שונה וצפוי שלא להיחשב כתמרוק – שכן אקנה נתפס במקרים רבים כמחלת עור או מצב רפואי, ולכן הטענה עשויה להפר את ההבחנה הקוסמטית.

אם המוצר טוען “מפחית הופעת פצעי אקנה” או “מסייע לעור נוטה לאקנה” בצורה שתוגדר כהצהרת שיפור מראה העור, אז ייתכן שיופיע כקוסמטי בתנאי שיש עמידה בדרישות – כולל ראיות לטענה.

לסיכום, מוצר קוסמטי לא יטען לריפוי או מניעה של מחלה והטענות צריכות להיות קוסמטיות-עיצוביות.